מדוע משה רבינו מבקר את עם ישראל יחד עם ההיסטוריה המדברית ובחזרה על מצוות התורה?

הרמח"ל בדעת תבונות מסביר כי הנשמה נכספת באופן טבעי לרוחניות ולקדוש ברוך הוא:

דווקא בגלל שהנשמה יש בה חיסרון לעומת ה' יתברך שהוא תכלית השלמות, דרכו של החיסרון לבקש ולפעול בשביל להשלים את עצמו.

תחושת החסר מורגשת כל העת בנפש היהודית, הרצון להתמלאות ברגשות, סיפוק, חוויה, אנרגיה. או על כל דבר שנותן תחושת סיפוק גם אם הוא ריק מתוכן קורה בכל עת.

הבחירה שלנו היא האם למלאות את החיסרון ברוחניות ובשלמויות בעלות משמעות או במספקים רגעים.

חומש דברים חוזר על ארבעת חומשי התורה בנאום משה רבינו, זה בדיוק הזמן שמשה רבינו מדגיש לעם ישראל את כל המקומות בהם הם חיפשו בורות נשברים כי הם לא העריכו את מצוות התורה וחיו עמם ומהם.

משה רבינו מדגיש וחוזר על כל הקורות במדבר וביציאת מצרים, יחד עם מצוות התורה. האירועים השלילים עם חוקי התורה החיוביים.

כל זאת בשביל להראות כיצד ניתן היה להאמין ולחיות ממצוות התורה ולא לחפש הנאה, או ליפול לדאגה ובדידות במדבר.

מאחורי כל תאווה גשמית עומדת לה תאווה רוחנית זאת שדורשת לשלמות אמיתית, עלינו רק להיות במודעות ולהרגיש את נבכי הלב ומאווייו.

שאדם רוצה דבר גשמי, זה אומר שהנשמה רוצה דבר רוחני.

שבת שלום ומבורך.